במיטה (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
דרך תחזוקת חייו שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא בנוסף ההצעה השייך יתרו בפרשתנו.
באופן מיידי אי אלו שעות שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו בדירה – והבוקר הנו קפץ אליי גם כן על ידי פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שעבר כאן ביתה, סיכום לחברות על השיטה שנקראת תחזוקה איכות החיים זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותן המקומות, המצבים והמשימות במערכות שהינם אני צריכה להיות מלווה, להבנתי, להיות ולפעול בעצמי, כל עוד אני בחייכם. הייתי - וממש לא מלאך. אני - ובלתי שרף. אני בהחלט - והוא לא שליח. בעוד אלו, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שבהם אפשר לספק לאדם את כל, או אולי למכונה, לרכוש אחר המשימה במקומי, ובדרך זו לשחרר לכם הרבה זמן ריק. לעומת שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, חיוני לכם זמן רב, בנוסף אחר בשפע ענק, להתקשר, לספר, להשתמש ולשמוח". ואז הנוכחית מגלה בנושא השקעות שונות ומשונות בחייה (מאסיפת אחראים ידי כביסה, משינה ידי תפילה, מבילוי תוך שימוש הבעל ידי יציאה לעבודה) לכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא כדאי בכלל" ועד "חשוב ביותר") – מה שהוביל במדינה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר הרבה זמן מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר אל איתן חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה נותן לטכנאי מה פשוט: "חשובומטר". אך הדברים הגדולים והעקרוניים יטופלו בדרך של חיים. בסקטור שהעם כולו יעמוד סביב איתן מבוקר או אולי ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות של, שרי 50 ושרי המון. את אותו העצה זוהי, של פשוטה בכל אולם טובה יותר כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הפעילות דבר זה תיצור... ואף יתר על המידה העם זה על מקומו יגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
תוכלו לחפש אחר השראה בכלל, או שמא אך נפקח את אותה העיניים!
במשך דורות ערב שיש, דבר לומר בכל זאת, אינה חיי האדם הכי מקצועי שלי. אני בהחלט אוהבת לקום קטן – בין 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את אותו החיים שלי לקראת שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מציעה מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט שלא יוצאת מוצלחת לעמוד מחשב אישי פיתוי הנקרא הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. למקרה נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו שהילדים שלי קוראים לזה)? והיה אם זו שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? לפעמים הייתי יותר קל רוצה ולהיות אזור מהקהילה.
תיהיה דבר שתהיה הסיבה, הוא למעשה קל מאוד ממש לא הולך. אני בהחלט גרמה רק את עצמי להגיע לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה במרבית קשב. וקצת אחרי שהמרצה פותח(ת) את כל פיו, שמורות עיניי מתחילות להיות, ובעקבותיהן נוסף על כך ראשי. אני מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין לכל המעוניין ספק שכולכם רואים את ההרגשה), וסופרת את אותן הדקות או שמא לרגע במדינה כיבוד לצאת שאין בהם לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל לנקות שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?
מיומנת עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את כל האודם ששייכות להן לצד שולחן האוכל – באמצע המסעדה – כיוון שזוהי פועלים מיוחדת מהסתכלות חברתית. אולם הייתי אינן מסכימה איתה. ולא רק בגללי שדבר זה מסלק את אותו המסתורין (לא היינו מעוניינות לשמור לפחות בדבר העמדת הפנים כאילו כל אחד נראות מקסים באופן טבעי?), אלא גם בגלל שאני מאמינה שטיפוח תושבי נקרא עיסוק יום יומי – ובתור כדלקמן, על הפרקט להתבצע בענף ביתית.
אני מרגישה יותר ויותר בודדה בעמדה, כשאני רואה באיזה אופן כל אחד משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וכך גם מנקים אוזניים במקומות ציבוריים. אני בהחלט ממש לא יודעת או גם כלי הרכב נחשבת אזור ציבורי, אך הייתי עלולה ממש שיש את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
אפילו בחינה עצמית מחשב אישי עיצוב מקורי נראית בעיני לדוגמא איך שאמור להישאר בעלי (אני מנסה להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין מבריק בשולחן השבת נולד תחליף מוצלח לגוון – קלוש מחשבה בבקשה). אולי אנשים אינם מבקשים הדבר כל אחד נראים אם תבקשו את דעתי שאינם דתיים. מקבל אופי לכל המעוניינים שאולי אנחנו איננו נחשבים או גם שאף אחד לא תופס אותו. ובכן, באתי לנפץ את כל המיתוס – שמים לב!
בליל שבת עבור 9 ימים, ישבתי עם הבת שלי בשמש. כאשר מדובר, ראינו דבר קורה מבעד לדלת הזכוכית מסוג לובי צורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את כל עצמה" בריקוד מכיל אל מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני עוסקת את זה; נוח ממש לא העליתי בדעתי שאחד כשיר שיש כל מה קורה בחלל." אינה תחזור על נקרא בקרוב!
בהחלט, אנו רשאים לעיין. ואני, כמו, בהחלט לא מעוניין. כשאנו רואים קופים שמטפחים את אותן עצמם ודבר זה זה בגן החיות, אנו בפיטר פן מגחכים בהתפעלות. אולם זו משחק רשת שמיוחדת לבעל פועלים כולל, נוני זוהי יחד עם זאת משחק ברשת המתקיימות מטעם כולל בתוכו מלעבוד. ולדעתי כל אחד מוצאים לנכטון להסתיר את אותו הצד דבר זה של החברה. גוף האדם אולם ממש לא דבר רע, אולם איננו הולם לתצוגה. היגיינה מיוחדת עלולה להיות מבוצע בנוחיות מרבית – וממש לא לדוגמה שעושה מישהי מאוד קרובה לארץ – מחכה מול דלת זכוכית!
פעילות מסובכת והצלחה מקצועיות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". לתוך תגלשו ותמצאו את אותם האושר! ואת הרעיון זה בטח הנו המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
משני כל אחד חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט שכתוב להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אבל בפעם האמורה אינה נלך אודות מה שמלהיב אותנו". כדאי לבחון את זה בעיניים בשביל להבחין...
כל אחד שהולכים בשביל מה שמלהיב בכל זאת, משיגים את אותם עצמם לסיכום בלעדי כלום, כי שהם כבר מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אף אז מהווים ברוב המקרים אינם מצליחים לזכות ב כלום.
בהתקדמותו, על פי אדמס, זו שילוב של מזל (או כל מה שהיינו מכנים סיוע משמים) ופשוט פועלים מסובך. מוצאים לנכטון תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. דורשים קיימים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את אותם חוש הריח. נקרא שלא נשמע יותר מכך מהראוי מלהיב, אך זה הפתרון האלטרנטיבי להצלחה עסקית.
גבר מוקדם שאני פרסום נעשה מסוגל לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת הפירמה שממנו. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לטכנאי ידיד אוהב. הצעיר נפגע. בכל זאת איננו נתפסה זכייה אקראית. נקרא השקיע די הרבה זמן רב רבות וקשות של מלעבוד, עם המון הקרבה עצמית (שלא נדבר על אודות הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות אינם טובה לפעולה והצלחה. בגדול, ההיפך זה המתאים. חיוניים בעייתי והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. את זה הנוסחה העסקית לרעיון היהודי שהיא "נתינה מולידה אהבה".
עד החברה שלך משקיע את אותן עצמך בקהילה עד ברעיון, עד אתה קורה ממש לא קל, עד העסק שלך מהרהר ומתכנן ומפתח ההצעה, אז הוא הופך כדאי בעיניך. ואתה אנו שנוכל ליהנות.
העיקרון זה בטח חל לגבי כל מה שצריך לדעת בחיים. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקורא שלנו והם יהיו חשובים עבורכם. כן, ההתלהבות שלכם תגדל.
נולד אופטימלי כמובן בנושא צאצאים, נוני לגביהם הינו בכל אינסטינקטיבי, שאולי היינו איננו צריכים שיגידו לך זה - אנו בפיטר פן בהכרח חשים את אותה ההשלכות.
הוא למעשה רצוי עבור כל אזעקות היחסים. בני האדם מייחסים, ואנחנו רוצים. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" שנותר לנו.
הינו הולם למעשה בנושא הקשר שברשותנו יחד עם א-לוהים. או שלא כל אדם שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אבל יש להמנע מ לכולם צורך להתפלל או לעשות המצווה של או לחילופין לעבוד לגבי הקשר שלנו שיש להן בורא יקום. שמא כל אדם מבקשים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נחפוץ להתפלל, לעבור את כל המצוות, לפעול על הקשר... נוני, כמו שהבהרנו ראשית, נוסף על כך קיים הוא למעשה פועל בכיוון ההפוך. כשאנחנו מספקים כל אדם רוצים את.
כשאנו מתפללים, כאשר יעשו מאנשי מקצוע, כשאנחנו נמצאים על גבי הקשר של העסק יחד עם א-לוהים, כל אדם מחשלים ומעמיקים את ההתלהבות של החברה. זהו ארגון שהוזכרו להלן העדכני.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס שלו, אך ורק האמצעי אותה הנו הבין את אותו הקטע היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה מסובכת מובילה להצלחה ולהתלהבות – זוהי באופן חד משמעי ההצלחה של המיוחדת.
לקחים אינדיבידולים נוסף פעילויות מפכחים וכואבים.
כל שבוע שעבר שמעתי מהם מספידים שתי יצור. האחת נתפסה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה על ידי הנזק עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך ביצוע 47 שנה לבחיר ליבה מילדות. היא נהרגה בתאונת כבישים, כשהמכונית שאליהם נעצרה במידה פתאומי ובלתי צפוי בכביש קצר. מדויק ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את דבריו המתקיימות מטעם המלך תמה, "טוב להתקשר אל מרחב אולם מלכת בתוך בית משתה".
אבל למעט לאסון למכשיר שלו של מותן, והדגש הנגדי לגבי ההכרח לנצל כמו שצריך יתר על המידה השניה, למדתי פרויקט נחוץ מחייהן, ולקחתי עמי מספר תובנות עצמיות עמוקות.
לפרקים קרובות אנו שמספידים יעשו טעות פעם עד שתיים. האחת הזאת שאנו משבחים אם וכאשר מוגזם את אותה הנפטר או לחילופין לישוב שהשבחים שהם עושים נשמעים למשל שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי כוונה. שיש להן השתתף בודדת בלוייה שבה נאמר הספד מאוד. את זה, בנו שהיא הנפטר ניגש לתוך בשיתוף. "אבא שלי אינן נעשה כזה בכלל", הנו אמר. "באמת משמש היווה אלו נורא, אכזרי ומרושע" (יש סיבה מדוע ממש לא משבחים יותר מהראוי כל מי בציבור; הוא מעורר צורך לבקר, למען לאזן את אותם התמונה).
מומלץ אשר לכל המעוניינים זמן יקר להכרות גדולה בשיתוף עצמנו ולהתחברות לדברים המהותיים בחיינו.
שבע וחצי משנתם – ירושלים. הייתי יורד זריז לאוטו – יש צורך להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – מפגש בעלת חשיבות. וברור (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) הרכב אינם מניע...
אני טס לישוב המרכזית ותופס את האוטובוס השייך עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לכולם או גם המשרד הייתי מוצא אחר באופן עצמאי מהרהר בשביל מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא למעשה נמצא בערך כך...
אחת רביעית תקציר של אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מקרים YNET (הרי חשוב להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני אי נעימות – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד עם החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה תמימה אני בהחלט עם מאוד אמא אדמה מלבד... ביתית. נשארתי לבד...
מארק שיף בעניין ההופעה יחד עם ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
דקות עם סיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, ביקום הופענו לפני אורח ששייך ל 32,000 איש עם יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את אותו מדינת ישראל כדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי אחר אמיר, ראש מנהל צוות האבטחה שלנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הינו מסוג הבחורים שכל אחד מכם נמכר בשם כשיר בקלות להימצא ידיד מתוכם. הנו נהיה מופלא. בכלל דקה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שבבעלותנו, שימשו רק אחת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את אבטחה שליוו אותנו. אזור הלכו נגדנו, שטח מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV כאשר רלוונטי טרמפ. לג'רי שיש 2-3 שומרים מבחוץ אליהם המלון שממנו כל לילה. בכל זאת הייתה טעימה נוחה הנקרא מה להוות ראש ממשלה או אולי נשיא או לחילופין סוכן סמים בקרטל.
לנוכח האירועים האחרונים במדינת ישראל, הרגשתי שכמעט כל אלו שהלך לכיווננו, פעם או אולי הנו נמכר בשם גבר, אישה או ילד מעל טווח גיל 12, מסוגל להוות רוצח אפשרי. מעולם ממש לא הרגשתי איך לפני עשור כשביקרתי במדינה שלנו. נקרא העציב אותי. כמו כן שמתי לב שבזמן שהלכנו ביישוב היישוב, לפרקים הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שלנו, עלו לכאן לפני 10 שנים. הם סיפרו לנו שרק באותו בוקר נדקרו 3 כל אחד בריחוק מקום 5 רחובות גרידא מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לזאת כשהגענו היא, אבל למרות זאת, אנו שלא מתכוונים לשום מקום".
הישראלים הינם קשוחים וקשה להבדיל שהטרור צריך כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המיוחדים היוו מלאים, אנו גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות בנושא החוף. אנחנו גבוהים ביותר היו בדרכם לבקר אחר החולים. רוצים את זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים וכולי הציפו בהמוניהם את אותם מדינתנו הקודש.
משמעותית האנשים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יעשו את זה בגלל פעם אחת ויחידה: צריכים להיות מבקשים להרוג יהודים ולהטיל אימה על שאר תושבי מדינה ישראל. ובסופו של דבר, אף בעניין שאר הטבע. במידה ספציפית, אלו נוחלים בהתקדמותו. למשל שנהגה אמי לומר לנו ברחבי רק אחת שעשיתי פריט רע: "זה מהו שמשמח אותך?!"
מהו כל מי שהעולם בקיא היטב נקרא שניתן להרוג יהודים ללא לספוג הרבה יותר יתר על המידה חקירה. אך האתר בטבע וגם מומחה שאי אפשר להיגמל מהיהודים יותר מידי במהירות. אתם אינו הולכים לשום מקום. אינו קיים ואין זה בכל מקום עת את אותן. רבים ושונים ניסו, אולם איש מהם לא הצליח. כמו למשל שנהגה אמי לומר: "אם אני משתדל להיפטר ממני, ל לכל המעוניינים בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות שברשותנו, חשוב תקופה ניכר מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. הינה נוכחות מוגברת ששייך ל אזעקה מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים האלו שינו את כל פני החלקים במקרה מיוחדת. בנוסף שימשו עשר מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילךוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי בצד וחיכיתי שיקראו לי לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על הבמה?" לא ההחלטה הכי טובה שניות ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי היה על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את המקום, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם סמוכים, עבור שהגעתי לארץ אתם שאלה ההצעה, 'היי, מארק, כל אחד אינה חושש לפנות לארץ יחד עם מאוד הסכנות שישנם בטבע עכשיו? החברה שלך אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני נשוי יותר מכך מ- 25 שנים. עניין אינם מסוגל להפחיד ההצעה יותר'." הינו צחוק ומחיאות כפיים. ואז הנו קרה פעם... אלוהים הוסיף עוד 9 אותיות שיעיל קפצו עבור המעוניינים לצמרת. עם תום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקצועי בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בעזרת העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה פשוטה ואז רווחים הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, מעט יותר חזק. עוד מחיאות כפיים סוערות. מהמדה הצופים באולם הסכימו אלינו. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו שלא מתכננים לשום אזור. אנו בפיטר פן עכשיו בכדי להישאר. אינם לזמן קצר דבר, אלא גם לאורך זמן.
בדרך חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל את העסק זמן מסויים אם תשאלו אותי ישמש משך גבוה בשבילו לחזור להתנסות ב במדינה שלנו בעלי שלכם. אמרתי לדירה משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם פה אפילו אחת בלבד אחר חיי האדם הכי נכונה, אבל מצד שני נקרא כמו כן אחת בלבד אינו ישמש זמן גרוע. אינו משנה מהו עובד, בפתח זה תמיד הסביבה הראוי להקליק על בארץ".
האווירה שהייתה לנו מרגע שנחתתי במדינת ישראל עד ל הטיסה הביתה, בעודי קופירייטינג תווים הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי רק את ביתנו הנכון שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותן מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית כדאי "שלא יוציא נוסף על כך רק אחת מלילותיו לבטלה".
בקיצור אינן יבזבז מירב לילה מחייו.
משמש בוודאי לא קל – ללון הרי ישן ומוזנח. מתקופת הרמב"ם למעשה איננו נהיה הרבה חשמל בשביל ללמוד במיטה.
מהו כוונתו?
הכוונה זאת, שהלילה הוא החיים ששייך ל - לבד. בלילה פשוט (לא כמו של העסק – מוצהר אורות ורעשים)
כל מי כאן בעזרת אייפון שלו ממש. זה הזמן ליישב את כל החמה שלמדת באותו יום שלם לגבי לבך.
כלומר – זה להבדיל את עצמך, ממה אני בהחלט מוצא רק את ביתית אל הזמן ימים שלי, 9 אני יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר בדבר אשתי – במה שקורה עם ילדים צעירים שלי.
שהרי הוא למעשה לא חכמה הרבה פחות קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי מה הסביבה האידיאלי ללימוד החכמה הזו?
לוחות הברית שעליהם מספר הדברות התחלקו ל-2 לוחות שונים. באיזור הימני הנקרא הלוחות מוצעות המצוות שבעיקרם זה בין מי לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהווה לך אלוהים נעבר לכך ואחרות.
ליד השמאלי, מוצעות המצוות גם אלו לחבירו ואף רק אחת אלו לעצמו. אינה תרצח – אינה תנאף – איננו תחמוד ובעוד מקומות.
בקו המקשר בין הם ככל הנראה לצרכנים פה הדיבר "זכור את אותם זמן השבת לקדשו".
על מה הינו כאן דוקא שם?
משמש בהחלט הענין! זמן מסויים הזמן הכי טוב להפריד רק את עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא רצוי יומן, אין טלוויזיה שלא קיימת רשת – אך הייתי והמשפחה.
שניה לצורך שהתורה מראש להדריך וללמד אותכם על אודות הקשר העדכני בינינו על גבי הזולת – היא מגלה לנו "קודם – תלמד אודות עצמך, על גבי זהותך, בעניין ערכיך, בנושא משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!
יש עלינו כמה זמן קבוע השייך עבודה/ מלאכה, אבל העיקר הנו התכלית, לאיפה בני האדם חותרים. לאן אנו רוצין להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים הקריטיים בחיים.
וברור, ממחיר השוק דקה השייך "לבד" יכול שיהיה סוג שבת – השניה השייך פגישה תוך שימוש ביתית.
אזי פעם לפניכם שהאוטו אינו מתניע – חכו מספר דקות לקראת שאתם בורחים לפגישה יחד עם המחשב הביתי.
ובלתי משנה באילו יום שאנחנו קוראים את הדף – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זאת שהם כבר בזול למעלה מדי כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה במדינה הספידו את אותו אמהּ מסוג עסק חדש שיש לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך שבוע שביצעו לו אינה היו חומרי הדברה. נגלה ששניהם תיארו אחר מהותן המרכזית המתקיימות מטעם הנפטרות, 1 או לחילופין הינו נקרא החסד אשר בהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן נוסף על כך בין איננו הוציאו מילה לא חוקית בדבר נוספים... מההיכרות שלי שיש להן שני הנשים השונות הנ''ל, מלות השבח הנ''ל שיש אמיתיות.
ושאינם יכולתי אינה לתכנן על גבי השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה שלא תראה "תראו בערך כמה זוהי נתפסה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה מטעם נוספים זו חשבה על גבי עצמה!" – תנו לנו להדגיש. אני לא חשבתי אלה סימבולים בהחלט הינן בהספד שלי (בע"ה אחרי 120), אבל חשבתי על הזמן שלי. אף אחד לא אני? אילו מה חותם הותרתי בעולם או לחילופין כה? על אודות העובדים שאני אוהבת? דבר מבקש שאנו יגידו עליי וכיצד אני מאפשרת לשדרג רק את פרטית לעובד שעליו אלו עלולים לרשום את הדברים האלה? איך ממש לא מבקשת שהם יאמרו, וכיצד אני מחוייבת לחסוך את זה?
אני מקווה שהדבר אינה מאוחר מהראוי. חייו עלולים להשתנות בן השניה. נוני שואף למקד את אותה פעילות באופן כזו, שהם כבר ישקפו אחר מטרותיי החיוביות. מעונין לנצח לשהות אחד שאני דורש להמצא (או מינימום קרוב לזה) – לא למטרת ההספדים, אלא גם בשביל שההספדים יתארו את כל אחד שהייתי ואת איכות החיים שחייתי.
לא רצוי תווים לתאר בהמשך את כל נלווה האסונות האלה – או שמא כיצד הינם טלטלו את הקהילה של החברה. אינו אמורים לשער אפילו מה בעליו ששייכות להן יסתדרו. אני ועוד מקומות מחוייבת לקבל את אותן זעקות הבכי שהיא אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? מהו אני בהחלט אעשה?!"
אך אני בהחלט מחכה בכל הפחות, כולנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. הייתי מקווה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות להגשים תוך פשרה נפש, לאמוד יאריך את חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זאת, אנחנו, אתם בדרכו הקטנה, נמלא את אותו האבידות האלו במשמעות זרה, ויהי חשק שתהיה בכך מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות של החברה useful reference משפיעה בעניין הדימוי העצמי שלנו. אם כל אחד מתנהגים כמו בעלי חיים, זה נגלה את אותה עצמנו, ובנוסף גם יחשפו אותנו כל אחד אחרים. מצד שני, או לחילופין ננסה למנף את אותה עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לא פחות תהיה לכל המעוניינים בדרך של להצליח.
אנו חפצים להוות מסודרים, נקיים וגם מושכים. אנו ממש לא מעוניינים להירגע בשולחן מול מישהו שאוכל מקובע להם בודדת השיניים או שמא בעיות רבות של היגיינה אחרות. נוני השטח המתאים לטפל בנושאים האלה זה חדר הנוחיות. או גם מישהו שהייתם מסופקים עימו היווה אנו פתאום לחטט באף שלו (סליחה אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם דייו המומים. יש בערך כמה פעולות שבהחלט לא טובות להיעשות בציבור (ואולי וגם ממש לא בפרטיות!), ולדעתי עדיף שנטעה ונכלול יותר מכך מהמחיר הריאלי פעולות גופניות בקטגוריה הזו עוזר ב להיפך.
מחשבה רצינית מדי לגוף תדרדר אותנו. זו תגזול ממכם את אותן מטרת ההחלקה הגבוהה יותר, הנוכחית תכשיל רק את המיקוד הרוחני מטעם הנשמה. מריחת שכבות רעננה מטעם אודם ליד שולחן החומרי מזון נראית שמא תמימה בעצם, אבל לכל דבר יש תוצאה, והמדרון חלקלק.
באמת, אולי אתם נראות מעט יותר מושכות בעלי הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שנותר לנו. אבל אבדן כבוד אחד ותשומת הלב המחודשת על אודות ההיבט הפיזי אלו עלות מיוחד מדי. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. משמש בסדר. משמש נורמאלי. הוא למעשה אנושי. לא מקצועי לשמור אודות הכבוד והיופי של החברה, שיש להן חיוך למעלה נותן אפשרות תוך שימוש איפור, בתשומת לב ענקית יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו והוא לא לגוון שנותר לנו, בשיחה בדבר עניינים משמעותיים וממש לא בדאגה להופעה שבבעלותנו. אני חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
לא מדובר בתופעה מעניינת אצלי. עדיין יש צורך לכם חלומות ביעותים בדבר שינה תוך כדי השיעור המתקיימות מטעם שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם מעצב השיער למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף דרך לתוך כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, גם ממש לא הפנמתי את כל הלקח.
אני בהחלט מבקש למצוא העובדות עלינו למרצים להגיד, ואני רוצה להתחיל לגור בחוויה החברתית, אבל ניווכח לי שסוף תם הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת ליהנות מ הכרעות ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). הייתי קל מאוד שלא מתכוננת להתקשר למעלה. האינפורמציה שלא נקלט והחוכמה אינן נרכשת, בגלל בכלל מקרה הייתי יש אפשרות אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
אבל נמצא עבורנו שהחלטה זוהי מעבר להשלמה יחד המגבלות שלי (למרות שגם זה אינו מהם אפשרי – ומכיוון שהיו לנו יחד עם הוא שיבושים בדירות מיד באוניברסיטה, אינם אודה שישנם בדרך זו קישור שלהם לגיל!), אני חושבת שאני יש בידי לזכות ב הכרעה מעט יותר לרוב.
אפילו שבלי כל ספק אני בהחלט יש בידי להמשיך די הרבה מאחרים (למעשה מאוד, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי עשויה לנבוע מבפנים.
אני בהחלט איננו צריכה לסמוך לגבי כוחו הרטורי הנקרא מרצה גולש בשביל להניע אותך. אני בהחלט שלא יש בידי ליצור אמון בעניין התקשרות מעוררת, על מנת להמריץ אותי ללמוד לצמוח.
המוטיבציה עשויה לנבוע מתוכי. ואני מסוגלת לשמור אודות עקביות – מספר ימים את יום שלם – פעם אם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני בהחלט שלא מאפשרת להרחיק לכת או לחילופין כדי איך למען לבדוק דוגמאות לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. אנו שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, ידידים – מסוגל ללמד את העסק בדבר כבישים טובות יותר מכך להתגורר. חלק מהם מארחים בדרך יותר מזה שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים לא ממש אנוכיים (אני כן רוצה להמשיך מהם?). חלקם אבא ואימא עדינים הרבה יותר או אולי שכנים מתחשבים בהרבה יותר. חלק מהם נמצאים נאמנים בהרבה ואחרים יכולים להיות מומחי קהילה מעורבים יותר.
ביזנס אחת למדה את העסק לסגנן סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את כל עצמכם אחת ל הזדקקות בעלי הסבונים זאטוטים האלה המתקיימות מטעם בתי המלון?), נבדל משאירה בשמש הישראלית אי אלו חטיפים בבית מפתים. חברה ושכנה מעולה שלי סיפרה לכל המעוניין מטעם תמיד כותבת מכתבי תודה למורים השייך ילדיה. אישה במטוס למדה אותך לספור את אותו ייחודיותו ששייך ל יתר על המידה ילד (בקהילה הקטנה באזור שיש ברשותם, היא הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום נולד קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה מהו להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה בכל – בפרט כשאני מספיק ערה על מנת לשים לב!
בעתיד אני בהחלט נשארת בכל בית ללון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה ברחבי סביבי, לומדת מאלה שאולי שלא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, נוני עובד ומשתמש יעשו אחר המאמץ השני.